מדוע אי ודאות כה מתישה אותנו?
מדוע אי ודאות כה מתישה אותנו?
אי ודאות היא חלק בלתי נפרד מהחיים האישיים והמקצועיים אבל כשהיא ארוכה ומתמשכת לאורך חודשים היא עשויה להשפיע על בריאות הנפש, התפקוד והיכולת לקבל החלטות.
מה יש בה, שכה מעייף אותנו?
המוח "אוהב" דפוסים והרגלים ומעדיף באופן ברור לבצע משהו באותו אופן שבוצע בעבר ובכל להתנהל במשאבים יעילים.
אבל המחקרים מראים שאי-ודאות דורשת מהמוח להשקיע יותר משאבים קוגניטיביים.
הגברת פעילות המערכת העצבית, מובילה לתחושות של חרדה ולחץ ששוחקות אותנו לאורך זמן, ואך טבעי שהיא מביאה לעייפות נפשית ופיסית ולתחושות של תשיתות.
אי הודאות גם מקשה עלינו גם בקבלת החלטות.
מחקר שפורסם לאחרונה על ידי המכון לחקר המוח ב- MIT מראה שבעוד שמצב שגרתי, המוח שלנו מצוייד ביכולת להעריך את איכות נתונים כדי לקבל החלטה כלשהי.
אבל, כאשר יש עמימות ואי ודאות, יש נוירונים ש"עוצרים" את המוח מלהשתמש בחלק מהמידע בגלל הפחד מהלא נודע, מה שמוביל אותנו לדחות הכרעות ולקבל החלטות לא מיטביות.
לא נראה שהודאות תחזור לפה בקרוב.
מומחים מציעים לנו לבצע כמה פעולות יומיומיות שיסייעו לעמימות להיות קצת פחות מתישה:
- לקחת זמן לתכנון תרחישים עתידיים והערכות להם, כך שהאי ודאות תהיה קצת יותר תחומה וצפויה
- לעבוד יותר בצוותא – להתייעץ עם חברים עמיתים ומעגלי תמיכה כדי לספק תחושה חזקה יותר של יציבות וביטחון
- לנהל את הסטרס – באמצעות עבודה על נשימה שמפחיתה רמות חרדה ולחץ
- לחזק את הגמישות הקוגניטיבית – לא להתרגז מכל הפתעה, לנסות להיכנס לנעליים של אחרים כדי להבין אותם יותר, לשנות הרגלים באופן יזום ולא להתייאש מהיכולת לפתור בעיות חדשות.
הקישור המתאר את המחקר כאן
