תהליך פיתוח הדרכה מתוקשבת משתנה באופן משמעותי בהתאם לבחירה שלנו בכלי טכנולוגי בו יתבצע הפיתוח. האם אנחנו עושים את השיקולים הנכונים בעת בחירת הטכנולוגיה? האם השיקול הוא מקצועי בלבד או שמעורבים בו גם היבטים ניהוליים?
אם לא נבצע בחינה מעמיקה לפני בחירה באיזו טכנולוגיה לפתח, המשמעות עבור הפרויקט עלולה להיות אקוטית. ביצוע תהליך קבלת החלטה מקצועי ומקיף יכול לחסוך הרבה מאוד זמן ומשברים בהמשך הפרויקט.
אז איך בוחרים?
לרוב ארגונים בוחרים באלטרנטיבה המוכרת להם ביותר, אך זהו רק אחד מהשיקולים (ולא תמיד המרכזי). לעיתים קרובות דווקא ההשקעה בלמידה של כלי חדש או שימוש ביכולותיו של מתכנת פלאש / גורם מקצועי אחר, הם המשתלמים יותר לארגון.
נחלק את השיקולים לחמישה עיקריים, עליהם מתווספים שיקולים נוספים אותם אפרט בהמשך:
- האם יש צורך בעדכון תכנים שוטף בתוצר?
- האם הלומדה בעלת היבטים שיווקיים (שיווק פנים ארגוני או הדרכת לקוחות) וחווית הלמידה הינה גורם משמעותי?
- האם יש צורך במעקב אחר ביצוע למידה?
- האם מגבלת התקציב הינה שיקול מרכזי בבחירת הכלי?
- האם יש בארגון גורם מקצועי וזמין בטכנולוגיה מסוימת?
את השאלות הללו עליך לשאול עבור כל טכנולוגיה רלוונטית ולענות בקצרה לטובת קבלת תמונה מלאה. שימוש בטכניקת קבלת החלטות פשוטה, הלקוחה מעולם ניהול הפרויקטים, תאפשר לך לקבל החלטה מושכלת ואחראית.
קבלת החלטה
- דרג את כל אחד מהשיקולים בבחירת הטכנולוגיה מ- 1 עד 5 לפי רמת החשיבות של השיקול עבורך בבחירת הכלי. לדוגמא, במידה שהצורך בעדכון שוטף של התכנים עבורך הוא נמוך יחסית, תן לו משקל יחסי בהתאם (1 או 2) ואילו במידה שחווית הלמידה הינה שיקול מרכזי, תן לה משקל יחסי גבוה (4 או 5). השתדל להימנע מלתת משקל בינוני (3).
- עבור כל אחת מהטכנולוגיות הרלוונטיות, תן דירוג מתאים לפי כל אחד מהשיקולים.
לדוגמא, עבור מצגת פאוור פוינט עדכון התכנים עבורך הוא 5 אך יכולת המעקב אחר למידה הינה 1 בלבד. ערב בהתאם לצורך גורם מקצועי המכיר את הכלים הרלוונטיים לטובת ביצוע דירוג זה.
מכפלה של המשקל שנתת עבור כל שיקול מול הדירוג של כל כלי, תאפשר לך לקחת החלטה מושכלת, כפי שנראה בדוגמא בהמשך.
סיפור מקרה
הנח כי אתה מעוניין לפתח הדרכה על נוהל חדש בנושא "איסור מימון מתנות ללקוחות". מעניין מי הלקוח J
מספר נתונים שחשוב להכיר:
- ישנה חובה רגולטיבית שכל העובדים יעברו את ההדרכה הזו ואף יתבצע מעקב אחר הלמידה.
- כיוון שקהל היעד הוא גורם מקצועי מרכזי בארגון, שעלותו גבוהה וזמינותו נמוכה, הוחלט לשים דגש על פתרון ויזואלי וקצר המאפשר לעובד לבצע למידה קצרה ובדגש על חוויתית.
- ישנו תקציב נתון לפרויקט והוא מאפשר על פניו מרחב תמרון טוב בבחירת הפיתרון המתאים לנו
באיזה כלי תבחר?
כעת נשתמש במודל קבלת ההחלטות. כפי שתוכלו לראות בטבלה, לכל שיקול מרכזי ניתן משקל. מכפלה שלו במשקל שניתן לכל כלי, מאפשרת לנו לקבל אומדן מספרי עבור כל כלי טכנולוגי.
שיקול בבחירת הכלי |
מצגת פאוור פוינט
|
תוצר קומפוזיקה
|
תוצר ארטיקולייט
|
תוצר
קפטיבייט
|
לומדת
פלאש
|
1. האם יש צורך בעדכון תכנים שוטף בתוצר?
(משקל בקבלת החלטה – 1)
|
5 (פשוט לעדכון)
|
5
|
1 (אין ברשותי את התוכנה ולכן לא מאפשר לי לעדכן תכנים)
|
5
|
1
|
2. האם הלומדה בעלת היבטים שיווקיים (שיווק פנים ארגוני או הדרכת לקוחות) וחווית הלמידה הינה גורם משמעותי?
(משקל בקבלת החלטה – 4) |
2 (מוגבל ביכולת אינטראקציה וחווית למידה)
|
4
|
3
|
3
|
5
|
3. האם יש צורך במעקב אחרי ביצוע למידה?
(משקל בקבלת החלטה – 5) |
1 (לא מאפשר מעקב אחר למידה – סקורם)
|
5
|
5
|
5
|
5
|
4. האם מגבלת התקציב הינה שיקול מרכזי בבחירת הכלי?
(משקל בקבלת החלטה – 1) |
4 (פיתוח זול יחסית אך תלוי במיומנות המפתח)
|
3
|
1 (אין ברשותי את התוכנה, עלי לרכוש)
|
3
|
2
|
5. האם יש בארגון גורם מקצועי וזמין בטכנולוגיה מסוימת?
(משקל בקבלת החלטה – 2) |
5 (יש ברשותי מפתח המכיר את הכלי)
|
4 (יש מפתח שמכיר את הכלי אך פחות מיומן)
|
1
|
4
|
1
|
החלטה
|
32
|
57
|
41
|
53
|
50
|
אם כן, בסיפור המקרה, הפעלת מודל קבלת החלטות בארגון שלנו הביאה אותנו למסקנה שבמקרה הזה נכון עבורנו לבצע את הפיתוח בקומפוסיקה. גם תוצאה קרובה לאומדן זה, כמו התוצאה שקיבל הקפטיבייט הינה רלוונטית ועל כן אפשרית לבחירה.
לסיכום,
החלטה על בחירת כלי טכנולוגי צריכה להיות מושכלת ולקחת בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים. לא נכון יהיה להתבסס על הרגל או על מקצועיות של גורם זמין בארגון בלבד ולא תמיד תחושת הבטן היא הבחירה הנכונה. |