שליפה גלויה לעומת שליפה סמויה - מתי תרגול טוב מחייב שליפה בקול רם, ומתי הוא יכול להיות "בתוך הראש"?

שליפה גלויה לעומת שליפה סמויה

מתי תרגול טוב מחייב שליפה בקול רם, ומתי הוא יכול להיות "בתוך הראש"?

תרגול שליפה היא כלי אפקטיבי במיוחד ללמידה, אבל חשוב לתכנן אם השליפה תהיה גלויה או סמויה, כי ההבדל משמעותי.

שליפה גלויה (Overt retrieval) :

לכתוב, להקליד או להגיד תשובה בקול רם

שליפה סמויה : (Covert retrieval)

חשיבה על התשובה בשקט, בתוך הראש.

ג'יימי קלארק מסביר ששליפה גלויה אפקטיבית בהרבה מהסמויה, במיוחד עבור תוכן מורכב או כשזה שכולל כמה חלקים.

היא מעצבת את עומק העיבוד של התוכן ועדיף לבחור בה ככל שניתן.

הלומדים בשליפה סמויה עוצרים מוקדם מדי.

הם מקבלים תחושה סובייקטיבית של "זה מוכר לי, אדע לענות על זה אם ישאלו אותי" וזה מחליף את השליפה המלאה של כל המידע.

מה זה אומר לתהליכי למידה והנחיה?

לזכור שפניה פתוחה לכיתה עם שאלה בעת דיון – זה שליפה סמויה עבור רוב הכיתה (במקרה הטוב)

עדיף לבקש מאנשים שיכתבו לעצמם משהו לפני שנותנים תשובות, להגדיל את כמות האנשים שבאים לידי ביטוי,  או לבצע פעילות של תגובות על לוח שיתופי.

המחקרים מראים באופן עקבי, כשאנחנו מבצעים שליפה סמויה, אנחנו שוגים בהערכת יתר של היכולות שלנו.

רק במצב שבו משווים את התשובה שלנו מול תשובה מלאה ומודגמת, מספקת תמונת מצב מדויקת לגבי היכולות ולא גורמת לעודף ביטחון עצמי.

מצד שני,

לשליפה סמויה יש את היתרון שלה – היא הרבה יותר יעילה.

זה לא שיקול עבור תוכן מורכב שבו קריטי לשלוף באופן גלוי יותר.

אבל אם זה תוכן פשוט, שליפה גלויה מהירה יותר ואפשר להסתפק בה.

הכנו לכם מצגת, סרטון הסבר קצר, פודקסט ואינפוגרפיקה – כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נגישה ונוחה, תוך הפעלת חוש ביקורת כלפי תוצרים שהוכנו ב- AI.

הקישור לפרסום של ג'יימי קלארק כאן