4 דרכים מבוססות מחקר לחולל סקרנות בלמידת מבוגרים
4 דרכים מבוססות מחקר לחולל סקרנות בלמידת מבוגרים
מתכננים תהליך הלמידה ולא בטוחים שתהיה שם הרבה סקרנות?
סקרנות זה לא לוקסוס.
אם ללומדים שלנו לא יהיה דחף לרכוש מידע חדש, לפתור חוסר ודאות, לסגור פערי ידע או לגלות הזדמנויות חדשות, הלמידה שלהם תהיה עם תשומת לב מופחתת, ניתוח פחות מעמיק של התוכן ומעורבות "ברצפה".
מומחית הלמידה הארגונית הנודעת, קוני מלמד, מציעה לנו לתכנן רגעי סקרנות מבוססי מחקר ומציעה 4 דרכים לגרום ללומדים שלנו להרגיש שמשתלם להם "להיות באירוע":
- לגלות פער
סקרנות מתעוררת כאשר אנחנו מבחינים בפער או חוסר ודאות לגבי הידע שלנו, זה יוצר אצלנו מתח קוגניטיבי חיובי ומניע אותנו לחפש מידע נוסף כדי להשלים את החסר.
הסקרנות מגיעה לשיאה כאשר יש לנו מושג כלשהו על תשובה לסוגיה מסוימת, אך הביטחון שלנו בידע הזה נמוך. אנחנו נהיה פחות סקרנים אם נהיה בטוחים לגמרי בתשובות שלנו או כאשר לא יהיה לנו כל מושג.
2. להפריך השערה
אם נביא את הלומדים שלנו לטעות בתחזית שלהם לגבי תוצאה מסוימת, ניצור את אותו מתח קוגניטיבי שמניע את הלמידה הסקרנית.
לכן, אפשר להדגיש פער מסוים, ואפשר גם לשאול שאלה שמחייבת את הלומדים לשער איזשהי השערה או לצפות לאיזשהי תוצאה, ואז להראות להם שההשערה שלהם היתה שגויה. מפה, תצמח הסקרנות ללמוד עוד.
3. לזהות אינטרס
אמנם סקרנות ועניין זה לא בדיוק אותו דבר, אבל שניהם יכולים להניע אותנו ללמידה כאשר אנחנו מחברים ביניהם.
תוכן שמתקשר לתחומי העניין שלנו, או משרת אותנו, או משתלם לנו, הוא תוכן שנהיה סקרנים לגביו.
רמת הריכוז והמאמץ שלנו יהיו גדולים יותר וזה יוביל ללמידה מעמיקה.
ככל שנדגיש ללומדים את ה"אמילי" ("אני מה יוצא לי מזה")- הם לא ירצו לוותר על כלי שעשוי להשתלם לזהם ולצייד אותם ביכולות חדשות שנתפסות מבחינתם כרלבנטיות ומועילות.
4. להתמודד עם אתגר
משלבים משימות, שאלות או תרגילים בתהליך הלמידה?
לא רק אנחנו יכולים לחולל סקרנות, גם התרגילים שלנו יכולים.
ככל שנבחר במשימות שמצריכות ניתוח והצדקה של התוכן ולא רק שאלות סביב "נכון/לא נכון", כך נעורר עיסוק של "אתגר בר-השגה" שכשלעצמו הופך את הלמידה למסקרנת יותר.
הקישור למאמר המלא כאן
