4 טכניקות מהירות להפוך לומדים לפעילים

שיתוף

4 טכניקות מהירות להפוך לומדים לפעילים

טכניקות של למידה פעילה (generative learning) משפרות את איכותה, כי הן גורמות ללומדים ליצוק משמעות בתוכן הלימודי, לחבר תוכן חדש לישן ולזכור הרבה יותר.

אצלנו במתודיקה אנחנו קוראים לזה למידה דבורנית.

מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר בחן את האפקטיביות של טכניקות אלו וזו הזדמנות להתמקד באוסף של פעולות פשוטות שיכולות לעשות את ההבדל בין למידה שנגמרת ללמידה שנשארת.

הנה 4 טכניקות מהירות שיהפכו את הלומדים שלכם לפעילים יותר, גם בכיתה וגם בזום 

1. ציורים ומפות

מפות למידה מאפשרות ללומדים לתאר באופן גראפי את היחסים וההיררכיה שבין התפיסות והידע שנלמדו. הן גורמות לנו לעגן טוב יותר את החיבור בין ידע מוקדם לידע חדש. פעילות כזו יכולה להתבצע בסוף תהליך למידה או בזמן תהליך הלמידה באמצעות "דפי פיגומים" שמחלקים ללומדים (עם חלקים של התוכן והרבה מקום ריק למילוי של תוכן חדש שנלמד) לשימוש בזמן המפגש עצמו.

מחקרים שמשווים בין למידה הכוללת שימוש במפות לעומת למידה פסיבית (הקשבה להרצאה) מראים הבדל ברור בזכרון של הלומדים שהשתמשו בטכניקה זו. על מפות למידה ודפי פיגומים כבר כתבנו בעבר, ובתגובות לפוסט הזה אנו מפנים גם אליהם למי שרוצה להבין לעומק את הטכניקה.

2. הסבר עצמי

כתיבה של הסבר עצמי מעודדת את הלומד להרחיב את המידע החדש שרכש, ולעבד כך את הדמיון והשוני לעומת ידע קודם שהיה לו. הפעולה של ההסבר גורמת ללומד לנמק לעצמו מה התחדש אצלו בראש וגם איפה הוא עדין חש בפער.
גם כאן, מחקרים שבחנו את אפקטיביות הטכניקה הוכיחו שהוא תורמת לזיכרון של הלומד. אך אין אחידות בתוצאות המחקרים וחלקם לא הצליחו להוכיח את האפקטיביות לטווח הרחוק, כך שיתכן שזו טכניקה שמסייעת לבניית הידע בזמן תהליך הלמידה ולא בהכרח מבטיחה זכרון לטווח רחוק.

3. תחזיות והשערות

בטכניקה הזו הלומדים נדרשים לנחש, לחזות או לשער את התוצאה של סוגייה מסוימת שאותה עומדים ללמוד. בקשה מלומד לחזות קדימה לא רק גורמת לעיבוד משמעותי של ידע קודם לידע (משוער) עתידי אלא גם מציתה את הסקרנות של הלומד, ואם התחזית היתה שגויה, היא גורמת ללומד להיות מופתע. הן סקרנות והן הפתעה נחשבים לגורמים רגשיים שמעלים את תשומת הלב ומחזקים את הלמידה. גם על הטכניקה הזו כתבנו בעבר, ומומלץ להעמיק עוד בלינק שבתגובות לפוסט הזה. זו יכולה להיות סדירות מצויינת להפוך את מפגשי הלמידה כך שתמיד יתחילו בהשערות ותחזיות של הלומדים לגבי התוכן ורק לאחר מכן תחל הנחיית התוכן עצמו.

4. שאלות ותשובות

בקשה מהלומדים לכתוב שאלות על התוכן, או להשיב לשאלות שקיבלו, הן טכניקות מצוינות כי הן מאפשרות ללומדים להעריך את עצמם ואת הפערים הלימודיים שלהם באופן מיטבי. הלומדים יכולים להכין לעצמם שאלות, או להכין לעמיתים שלהם שאלות (מה שהופך את המשימה למענינת וחברתית יותר). מי שאחראי על תהליך הלמידה יכול גם הוא ללמוד הרבה מאיכות השאלות לגבי איכות ההבנה של התוכן הלימודי. שימוש בטכניקה הזו נחשב גם לכזה שמחזק את יכולות הלומדים ללמוד טוב יותר במצבים והקשרים אחרים כי יש בו מרכיבים מטה-קוגנטיבים שבהם אנחנו מנהלים את הלמידה של עצמנו ומתבוננים עליה מלמעלה.

מחקרים שבוחנים את הטכניקה הזו על קבוצות לומדים בגילאים שונים, מגלה אפקטיביות ברורה אצל מבוגרים, סטודנטים ונוער, ואפקטיביות נמוכה יותר אצל ילדים קטנים.
לעומת זאת, הטכניקה של מענה לשאלות של מנחה תהליך הלמידה, אפקטיביות תמיד ובכל גיל.

לכניסה לקישור לחצו כאן

x