4 דרכים לפתח עור של פיל  - מול הביקורת שמסביב

שיתוף

4 דרכים לפתח עור של פיל  – מול הביקורת שמסביב

 

 

לא תמיד קל להביע רעיונות או דעות כי הפחד מהתגובה מעסיק אותנו מאוד.

 

אז הנה 4 דרכים שיעזרו לנו לפתח עור עבה יותר ולא להיבהל מלהמשיך לפתח ולהביע רעיונות ומחשבות, מתוך פרסום של בן מיר, יועץ וסופר העוסק בחדשנות ובהבטחת ביצועים אישיים ומערכתיים גבוהים.

 

  1. לא הכל אישי

הסופר המפורסם ג'יימס קליר מסביר שלא לקחת דברים באופן אישי – זה כוח על.

לטענתו, מי שמבקש להימנע מביקורת יכול פשוט לעשות פחות… אבל עדיף לנו להימנע מהעדר רלוונטיות ולכן לעשות יותר, גם אם מקבלים לעיתים תגובות חמוצות.

 

הוא ממליץ לנו החום ליצור, להעלות רעיונות, להביע דעות ולהבין שביקורת שנקבל היא לא בהכרח אישית.

 

קיבלנו משוב שלילי?

כדאי שנבחן האם זה משוב שיכול לשנות את הפעולות שאני נוקט או שהוא משוב שמלמד משהו על התפיסה שלנו ועל הפרשנות שאנחנו נותנים לביקורת שאנחנו מקבלים.

 

כך נלמד טוב יותר לא לקחת כל אמירה באופן אישי.

 

 

2. לשמוע "לא" זה נורמלי

המנצחים הגדולים של היום, הם אלו ששמעו הרבה "לא" בתחילת הדרך, אבל התמידו.

לעיתים אנו נוטים "להתאהב" ברעיונות של עצמנו בעוד שה- "לא" שאנחנו שומעים הוא הזדמנות גדולה לשפר את הרעיון ולקדם אותו.

הסתכלות על ה"לא" כעניין נורמלי תסייע לנו לפתח תודעה צומחת, להבין שעלינו להמשיך "לזרוק את הכדור לסל" כמה שיותר פעמים.
כל התנסות תהיה טובה יותר מקודמתה, עד שתהיה פריצת דרך ונקלע.

 

3. לא כולם מסתכלים רק עלי

אנחנו חושבים שאנשים שמים אלינו לב הרבה יותר ממה שבאמת קורה.

 

התחושה הזו מכונה "אפקט הזרקור" ומתארת תופעה פסיכולוגית נפוצה – העצמת יתר של המידה שבה אנשים אחרים מסתכלים עלינו או מתבוננים במעשים ובהתנהגויות שלנו.

בפועל, אם נהיה מודעים לכך שמדובר בהטיה, לא נרגיש צורך להרשים אחרים בתובנות וסיפורים שלנו ונוכל דווקא להתמקד בלהתעניין באחרים. כך ננהל אינטראקציה שתפחית את המתחים שלנו ותיתן לנו בטחון לבוא לידי ביטוי מבלי להרגיש שאור הזרקורים מכוון אלינו.

 

החופש שלנו מתחיל ביום שבו אנחנו מבינים שאף אחד לא טורח לחשוב עלינו כל כך הרבה.

 

 

4. לא כולם יאהבו אותי תמיד

המדינאי קולין פאוול מסביר שהניסיון לגרום לכולם לאהוב אותנו הוא סימן לבינוניות.

חוק ה- 10% אומר שלא חשוב איזה רעיון נציג, איזה שיפור נציע או איזה שינוי ננחיל, תמיד יהיו 10% מהקהל שלנו שישנא את זה.

אם נסתכל על זה ממש כמו חוק מתמטי, לא נתרגש מזה, ונבין שזה חלק מהחיים.

 

לאנשים יש את תפיסות העולם שלהם, הדאגות והאתגרים שמעסיקים אותם, ולא הכל קשור אלינו או למה שאנחנו מבטאים.

אגב לפי אותו החוק, יהיו גם 10% שממש יאהבו את הרעיון שלנו, ועוד 80% שיישארו אדישים.
אם נניח את המספרים האלו כהנחת עבודה, נהיה הרבה יותר רגועים ובטוחים בעצמנו כשנציע תובנות דעות או רעיונות חדשים.

 

 

הקישור לפרסום המלא כאן

 

 

x