המדע שמאחורי רגעי נחמה קטנים בימים גדולים
המדע שמאחורי רגעי נחמה קטנים בימים גדולים
מחפשים קצת נחמה בימים מורכבים? זו לא חולשה ולא פינוק, אלא מנגנון הישרדות חשוב ולגיטימי.
המוח מחפש ויסות רגשי באופן ביולוגי כדי לאזן את עצמו מול האתגרים, ומבקש פעולה של הקלה.
ימים של מתח מתמשך מכניסים את המוח שלנו ללחץ, שמשפיע לאורך זמן על יכולות הריכוז, הזיכרון וקבלת ההחלטות, גם אם אנחנו אנשים מנוסים עם ביצועים גבוהים.
לכן, הדבר שאנחנו עושים כמעט כמו רפלקס, הוא לחפש נחמה.
זה כלי עבודה, זו לא בריחה.
יש לא מעט סוגים של נחמות, שמפעילים גירויים שונים במוח ועוזרים לנו לחזור לפעולה:
- נחמות מיידיות:
לרוב אלו נחמות גופניות. אוכל מנחם כמו פחמימות, או משהו מתוק לדוגמה, אכן מספק הקלה אמיתית ומיידית, אבל לטווח מאוד קצר.
תחושת ההקלה תגיע מהר, ותחלוף מהר.
כמובן שנחמות כאלו יכולות לאורך זמן ליצור תלות גם מעבר לימי החירום שבהם הן נוצרו.
- נחמות הימנעותיות:
אלו נחמות שעובדות על "מילוי מקום" של הקשב, בעצם מהלך של הימנעות, כדי שהמוח לא יסחב יותר מדי דאגות שיקשו על הויסות הרגשי שלנו.
המוח נח מהצורך המתיש לקבל החלטות או לעבד מחשבות חדשות מורכבות, בכך שהוא מכניס משהו אחר שיעסיק אותו: גלילה אינסופית, צפיית בינג' (בין אזעקות) וכד'.
כל אלו יכולים לתת לנו מנוחה והפוגה. גם בהם טמונה סכנה של לולאה שנכנסים אליה וקשה לצאת ממנה.
פעמים רבות נחמות כאלו עלולות להוביל לתחושת בזבוז זמן ופגיעה באיכות השינה.
- נחמות מצמיחות:
זו הנחמה שבאמת מנחמת לאורך זמן: פעילות אירובית (אפילו הליכה של 20 דקות), נשימה מודעת (אפילו 10 דקות ביום), חיבור חברתי ממשי (5 דקות שיחה עם אדם קרוב), או פעולות של יצירה וכתיבה, כל אחד מאלו בדרכו, מפעילים מנגנונים ביולוגיים שתומכים בחזרה לאיזון.
זוהי פעולת ויסות מועילה במיוחד כי היא גם מנחמת אבל גם מייצרת לנו התחדשות אמיתית.
אז להתנחם בנחמות קטנות בימים גדולים ולא רגילים, זה ממש מומלץ, בטח אם אנחנו מגלים מודעות להתנהגות הכמעט אוטומטית הזו.
כדי להתנחם באופן מועיל, כדאי שנשאל את עצמנו כמה שאלות לא שיפוטיות על רגעי הנחמה שלנו:
- האם אני מתנחמים או מתחמקים? האם הנחמה מטעינה אותי או רק "משתיקה" את הרעש?
יש הבדל בין פעולות שמחדשות ומאזנות לבין פעולות שמשאירות אותנו בדיוק באותו מקום זמן קצר לאחר מכן. שניהם לגיטימיים בזמני מצוקה אך המודעות להבדל תסייע בבניית מינון יעיל.
- האם יש לי ארגז נחמות מגוון?
המחקרים מצביעים על כך שאין נחמה נכונה ולא נכונה, והמפתח הוא במגוון אסטרטגיות נחמה גדול, ככלי לחוסן נפשי.
כלומר, הגמישות הפסיכולוגית שלנו לגייס רגעים מגוונים של נחמה יבטיחו לנו איזון ארוך טווח.
לא כדאי להישאר רק עם כלי אחד כמו שוקולד אלא לפתח ארגז כלים.
- האם אני מזהה בנחמה הזדמנות לחשיבה והתחדשות?
בלחץ מתמשך, יש נטייה להכניס את עצמנו לנחמות טקטיות, אך דווקא בתקופות קשות, פעולות קטנות שמכוונות להתבוננות, למידה והתחדשות מפחיתות הרבה יותר תחושה של חוסר שליטה.
רגעים של נחמה הם לא סתם פרס, אלא ממש השקעה שמחזירה אותנו לעצמנו.
זה יכול להיות שוקולד אחד, פרק אחד, 10 דקות של הליכה, שיחה עם מישהו שאוהבים או דף שכתבנו בשקט
ארגז מגוון של פתרונות, מודעות לסוג הנחמה ואיתור ההזדמנות לשים לב מה אנחנו לומדים על עצמנו בתקופות כאלו, הן פעולות שמאפשרות לנו לקחת אחריות על העמידות שלנו והשלמות שלנו תחת הלחצים בהם אנחנו מצויים.
כדי ממש לנחם אתכם.. הכנו לכם סרטון הסבר קצרצר, פודקסט, מצגת ואינפוגרפיקה. כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נגישה ונוחה.
לסקירות נוספות על דרכי התמודדות בריאות יותר ופחות עם לחץ ראו כאן וכאן
