כך נראית למידה - בתרשים גאוני אחד
כך נראית למידה – בתרשים גאוני אחד
שמחים להציג גירסה עברית למודל הזיכרון הפשוט של וולינגהם בעיצוב של אוליבר קוויגלי.
כי זה כל מה שכל מנחה, מרצה ומורה צריכים לדעת על למידה וזיכרון במבט אחד.
קוראים ותיקים שלנו כבר למדו איתנו מה הופך למידה לאפקטיבית. החידוש וה"גאוניות" של התרשים, זה שהכל מוסבר במבט אחד בצורה פשוטה למדי.
המבט המהיר הזה מאפשר לראות את המסע, מקצה לקצה, מהרגע שתוכן לימודי נמצא בעולם החיצוני ועד שהוא הפך להיות ידע שימושי וזמין בראש שלנו:
- הכל מתחיל בסביבה
יש הרבה תוכן שם בחוץ, ורק חלק קטן ממנו, מה שאנחנו רואים, שומעים, קוראים, מרגישים וחווים ייכנס אלינו לראש.
- 2. קשב
תשומת הלב היא שער הכניסה ללמידה.
לא היה קשב? אין המשך לתהליך.
לכן, חשוב כל כך ליצור קשב, לעורר את תשומת הלב ולהאבק בכל ההסחות והאטקציות האחרות שיש מסביב, כדי שמכל אלו, דווקא מה שאנחנו מלמדים יזכה לעבור לתחנה הבאה של המסע.
- זיכרון עבודה
הקשבנו? התוכן נמצא כעת בזיכרון העבודה שהוא מרחב העבודה של המוח שלנו.
זה המקום שבו אנחנו חושבים על תוכן חדש, אבל גם מחברים אותו למה שאנחנו כבר יודעים.
זיכרון העבודה חד, דרוך וערני אבל יכול להתמודד רק עם כמות קטנה של מידע חדש בכל פעם.
לכן, ידע מוקדם כל כך קריטי לסיכוי ללמוד טוב, כי אם יש חיבור לידע מוקדם, העומס מזיכרון העבודה יורד.
כשמדברים על זיכרון העבודה, מדברים רבות על המונח "עומס קוגניטיבי" שמתאר את המאמץ המנטלי שזיכרון העבודה שלנו משקיע כדי לעבד מידע.
כיום ברור שיותר מדי מידע חדש בבת אחת יוצר עומס קוגניטיבי גבוה והופך את הלמידה לקשה יותר, ולכן חלק גדול מהעבודה שלנו כאנשי למידה זה להבטיח שהמידע לא יעבור את הרף של העומס הקוגניטיבי שמונע את היכולת לעבד את התוכן.
- קידוד
קידוד הוא העיבוד של המידע חדש בזיכרון העבודה על מנת לאפשר לו להתאחסן בזיכרון לטווח ארוך.
עוצמת הקידוד משפיעה על מה וכמה יאוחסן.
לכן חשוב שהלמידה תאפשר לנו עיבוד פעיל של התוכן, כי עיבוד פעיל זה קידוד חזק יותר.
מכאן ההמלצה לשלב למידה פעילה שגורמת לנו לחשוב על התוכן.
לא חשבנו על התוכן? הוא לא יקודד.
- זיכרון לטווח ארוך
אם התוכן הגיע עד לכאן, בשורות טובות.
זה לא מבטיח שנוכל להשתמש בתוכן הזה, אבל לפחות הוא לא אבד בדרך.
הזיכרון לטווח ארוך מאחסן ידע, מיומנויות וחוויות לשימוש עתידי, אבל לא תמיד קל לשלוף את הידע הזה, גם אם הוא מאוחסן.
- שליפה (היזכרות)
שליפה היא הפעולה שבה אנחנו מביאים את התוכן מהזיכרון לטווח ארוך בחזרה אל זיכרון העבודה, כדי שנוכל להשתמש בו.
תרגול שליפה מחזק את הזיכרון ומקל על ההיזכרות בפעם הבאה.
לכן, שאלות, תרגולים, מבדקים וכל אירוע של שליפה, זה לא בשביל להעריך יכולות, זה בשביל לחזק את הזיכרון ולהפוך אותו לשימושי יותר בעתיד.
- שכחתי
יש גם בורות בדרך. הזיכרונות דוהים אם:
– לא מקדישים תשומת לב (לכן חשוב לעבוד על הקשב)
– מעמיסים על זיכרון העבודה (לכן חשוב לעבוד במנות קטנות ולהישען על ידע קודם)
– עיבוד החשיבה חלש ולא משמעותי (לכן חשוב לקדם עיבוד מחשבתי בזמן הקידוד או השליפה)
– לא שולפים לאורך זמן (לכן חשוב להיזכר בתוכן באופן תדיר, מרווח ומעורבב)
המודל הפשוט הזה, בעיצוב מתכלל אחד, מרכז את כלל הראיות על למידה אפקטיבית במבט מתכלל אחד.
אם כל מנחה, מורה ומרצה יכירו את התחנות במסע אל זיכרון שימושי, הם יבטיחו למידה איכותית יותר.
הכנו לכם סרטון שורט 60 שניות, מצגת, פודקסט ואינפוגרפיקה – כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נוחה ומרתקת (עם חשיבה ביקורתית נלווית כמובן על תוכן שנוצר עם בינה מלאכותית).
הקישור למאמר מקורי המתאר את התרשים כאן
