קריוקי קוגניטיבי- כשהתלמידים שלך "מזייפים" בקיאות בזכות ה- AI מבלי שעברו את תהליך החשיבה שנדרש כדי להפיק אותה

שיתוף

קריוקי קוגניטיבי- כשהתלמידים שלך "מזייפים" בקיאות בזכות ה- AI מבלי שעברו את תהליך החשיבה שנדרש כדי להפיק אותה

 

קריוקי קוגניטיבי הוא שהוטבע על ידי מומחה מדע הלמידה, קארל הנדריקס, כדי מתאר כיצד בעידן הנוכחי אנחנו מפגינים "ידיעה" בלי לדעת באמת, ממש כמו שאנחנו מזייפים שיר מקורי באירוע של קריוקי.

 

הישענות היתר על הבינה המלאכותית גורמת למה שחוקרים מכנים "עצלות מטה-קוגניטיבית".

 

זהו מצב שבו קיצורי הדרך של ה- AI גורמים לנו למעורבות נמוכה בתוכן הלימודי, פחות רפלקציה ופחות תיקון עצמי.

 

זהו תיאטרון של שליטה על התוכן, בלי זיכרון, מאמץ או תחושת בעלות.

 

הקריוקי הקוגניטיבי מסביר את הממצאים מהתקופה האחרונה על הצדדים הפחות זוהרים של הבינה המלאכותית והלמידה, כאשר היא מהווה קיצור דרך לחשיבה ופוגעת בנו, על אף הפוטנציאל האדיר שלה להועיל לנו.

 

החוקרים ממליצים על אסטרטגיות שמשלבות בין קוגניציה אנושית לבין בינה מלאכותית.

 

  • להשתמש ב"חוק ה- 85%"- שמכריח אותנו לפתור תרגילים ולהצליח רק ב- 85% מהמקרים, כך שתמיד נתמודד עם אתגר, אבל בלי עומס גדול מדי.
  • להתעקש על הדברים שחייבים לדעת בעצמנו – לזהות מה קריטי שנדע לתאר או להסביר או לעשות באופן עצמאי ולהתאמן על זה בלי AI. כאן יש למנחים תפקיד גדול בתקשור המשמעות של הישענות יתר על הבינה המלאכותית בתהליכי למידה.
  • להשתמש ב- AI כמעצים ולא כתחליף – לדעת לעבוד עם AI כשותף חשיבתי חזק ולא כקביים שמונעים למידה אמיתית (או שירת קריוקי שמסתירה את המקור).
  • לחזק את יכולות הרפלקציה – להרגיל את עצמנו לברר במהלך תהליך הלמידה, במה התחדשו ובעיקר לחזק את המודעות על ההבדל שבין "לדעת משהו" ל- "לדעת איפה למצוא לגביו את התשובה" ולהבין שמומחיות בתוכן מסויים לא יכולה להיבנות מחשיפה אליו אלא מאיזשהו מאמץ הקשור לעיבוד שלו

 

הכנו לכם פודקסט מג'ונרט בעברית שסוקר את התופעה באופן מעמיק ומרתק- בפחות מ- 8 דקות – כאן

 

הקישור למאמר המקורי כאן

 

 

x