אנחנו מקבלים החלטות טובות יותר כאשר מישהו נמצא לידנו.
נוכחותם של אנשים אחרים מסייעת מאוד לקבלת החלטות נכונות יותר וגם עוזרת להבין מה גורם לנו לפעול בתבונה.
מחקרים מראים בבירור שאם עוד מישהו נמצא איתנו בסיטואציה מאתגרת, זה גורם לנו לבחון יותר את התמונה הגדולה או לחשוב על פרספקטיבות חדשות לנושא ולגלות כתוצאה מכך שיש מגבלות לידע האישי שלנו.
כל זאת גם אם לא החלפנו מילה עם אותו אדם שנכח לידנו.
לעומת זאת, כאשר אנחנו לבד בסיטואציות מאתגרות, אנחנו לא מצליחים להתחיל לחשוב על אלטרנטיבות באותו היקף.
ההשפעה שיש למישהו שנוכח לידי על ההחלטות שלי באה לידי ביטוי בעוד מחקר מעניין שמסביר שאנחנו נוטים להיות חכמים יותר לגבי חיים של אחרים מאשר על אלו שלנו.
במחקר המדובר, התבקשו סטודנטים להעריך כמה זמן ייקח להם להשלים משימה מסוימת וכמה זמן ייקח לסטודנטים אחרים להשלים את אותה משימה.
הנבדקים היו טובים יותר ביכולת להעריך את הזמן שייקח לאחרים לבצע את המשימה לעומת ההערכה שמסרו על עצמם. רק כאשר חשבו על אחרים התחילו הנבדקים לקחת בחשבון הפרעות ותקלות בלתי צפויות שעלולות להתרחש אצלם. כשזה מגיע לחיים שלנו- יש אופטימיות טבעית שגורמת לנו להימנע מלהכניס "פקטור" לבעיות פוטנציאליות.
ההבנה שאנחנו חכמים יותר על אחרים ושנוכחותו של אחר מסייעת לנו להסתכל על העולם באופן מושכל יותר צריכה לעודד אותנו לדבר עם מישהו אחר על אתגרים שלנו, כדי שהוא יהיה "חכם עלינו".
אין מישהו בסביבה? אפילו לדבר על עצמנו בגוף שלישי יכול לסייע לקבל החלטות בפרספקטיבה מאוזנת יותר.
לכניסה לקישור לחצו כאן
