המדריך האולטימטיבי לניהול ההפרעות בכיתה שלך

המדריך האולטימטיבי לניהול ההפרעות בכיתה שלך

הקושי לנהל כיתה הולך וגדל עם השנים, הן בכיתות ילדים בבתי ספר והן בכיתות של מבוגרים בסביבות של הכשרה ופיתוח מקצועי.

בשיעורים רבים הפער בין הזמן "נטו" ללמידה לזמן הברוטו הכולל שיש לאותו מפגש למידה, הולך וגדל בשל אינסוף עצירות, הפרעות, הסחות ולעיתים אווירה כללית בחדר שלא מאפשרת לכולם להיכנס ל"מצב למידה".

בכיתות בבתי הספר הבעיה מורכבת והולכת ונעשית קשה יותר במדינות רבות בעולם.

בקרב מבוגרים, אופי ההפרעות ייראה אחרת אבל יישען על אותן בעיות יסוד שגורמות לתרבות הכיתתית להיות כזו שאפשר להפר אותה ולשבש אותה ללא הרף.

איחורים, יציאות וכניסות לחדר בזמן הלמידה, שימוש בטלפון, שיחות רעים, העדר שיתוף פעולה בתהליכים קבוצתיים או בתרגולים והפעלות.. כל אלו מאפיינים כיתה בהפרעה בקרב לומדים מבוגרים.

הנה 4 עקרונות מתוך סדרה מפורטת ומקיפה של המלצות המומחים ביל רוג'רס, טום בנט וקארן פיל, תוך התאמה ללמידה של מבוגרים במסגרות הכשרה ופיתוח מקצועי:

1. הכל מתחיל בסדירויות עקביות
   
   פעמים רבות, צוות ההנחיה או גופי ההכשרה עוסקים יותר באיך להגיב להפרעות במקום איך למנוע אותן מלכתחילה.
   כשאין תכנון מראש של מדיניות ניהול כיתה, התגובות אינן עקביות ומתייחסות באופן פרטני ולא שיטתי לאירוע שנוצר בכיתה, כך שמנחה אחד ינזוף במישהו שאיחר, בעוד שמנחה אחר יתעלם מהאירוע.
   ברגע שהלומדות והלומדים רואים שכל מי שמלמד אותם עוקב אחרי אותם כללים ומגיב באותו אופן להפרות משמעת, הם נוטים להתיישר בהתאם לציפיות.

2. כשהכל שקוף – יש פחות סיבות להפריע

יצירת ציפיות ברורות, פרואקטיביות ובאופן יזום, גורמות ללומדות וללומדים להבין מה מצופה מהם, וזה כשלעצמו נותן תחושת סדר ומוריד אי ודאות, ולכן גם מצמצם הפרעות.

בפתיחת תהליך הלמידה- מסבירים את הכללים, את זמני הלמידה המדויקים ואת החשיבות של תרבות למידה גבוהה בכיתה,  אבל מסבירים גם למה זה כל כך חשוב, ועד כמה ערעור יתר של הדינמיקה בכיתה מונע מאיתנו להיות כיתה לומדת "על מלא", ופוגע גם באלו שכלל לא קשורים להפרעה שנוצרה.

3. יש הפרעה? מדברים ישיר וחיובי

חלק ממה שהופך כיתה פרודוקטיבית לכיתה בהפרעה היא בתגובה של המנחה מרגע שהתחיל אירוע שמערער את הסדר בכיתה. חשוב לשמש דוגמה באיך מתמודדים עם אתגר כזה. לא לעבור למצב של כעס. מומלץ לחתור לתיקון המצב ולא לעונש ובעיקר להסביר מה הסיבה שאנחנו מעירים על ההפרעה, מה היה לא נכון ומה עומד מאחורי ההתנהגות הזו שמפריע לנו.
לכן, במקום להגיד: "אסור טלפונים, זה לא תקין"… עדיף: "אתם אולי עייפים קצת וזקוקים להפוגה אבל ההתעסקות עם הטלפון מפזרת את כולנו, חשוב לנו שתעבדו על התרגיל הזה בלי הסחות ואז תצאו להפסקה".

 4. שליטה רגשית

כולנו בני אדם ולא קל להתמודד עם תחושות של זלזול, חוסר תשומת לב או העדר עניין בתהליך הלמידה שאנחנו מובילים.
אבל, ברגע שאנחנו מאבדים שליטה, אנחנו מעוררים תחושות של חוסר בטחון בכיתה.
קור הרוח שלנו בהצגת הכללים והקווים האדומים שלנו ותגובה מבוקרת ומכבדת כאשר מתעוררות הפרעות, מהוות דוגמה אישית להתנהגות רגועה והיא כשלעצמה מפתח לאנרגיה שתהיה בחדר בהמשך תהליך הלמידה.

קשה מאוד לנהל כיתה בימים אלו ואין פתרונות קסם, אבל בכל גיל ובכל אתגר, שילוב של הצגה פרואקטיבית של ציפיות לגבי ההתנהגות בכיתה, לצד עקביות, הבנה רגשית של הלומדות והלומדים שלנו, ותקשורת ברורה ורגועה יכולים להביא לסביבת למידה פרודוקטיבית ויעילה יותר.

הסביבה הזו תשפיע על הסובבים אותה ויכולה לצמצם חלק מהתופעות שמקשות על למידה איכותית לאורך זמן.

הקישור להמלצות השונות והמפורטות תוך התייחסות גם לאתגרים של כיתות ילדים: כאן, כאן, כאן וכאן