למה המומחים הכי גדולים לא יודעים ללמד טוב?
למה המומחים הכי גדולים לא יודעים ללמד טוב?
מומחים רבים מתקשים ללמד טוב ומתברר שיש בזה משהו טבעי.
לנשים וגברים בעלי מומחיות בתוכן מסוים, יש מבני ידע עמוקים שנבנו במשך שנים.
הם כל כך מנוסים בתחומי המומחיות שלהם שהם שכחו איך זה לחשוב כמו טירון.
הידע שלהם הוא אוטומטי והם משתמשים בו בלי לחשוב כיצד הם משתמשים בו.
לכן, כשהם מנסים להסביר מה הם עושים, למשל כשמבקשים מהם ללמד, הם עלולים להשמיט רכיבים יסודיים ושלבים קריטיים בעולם התוכן שהם כל כך מכירים.
התופעה הזו נחקרה רבות לאורך השנים ומכונה "קללת המומחיות".
היא מבטאת את הקושי של מומחה להסביר משהו לאלו שאינם מומחים.
מומחה הלמידה הארגונית ויל טהלהיימר מסביר (היטב) שה"קללה" הזו לא מסתכמת בהסבר לא ברור אלא גם באשליה של המומחה או המומחית שמה שהם לימדו היה ברור לצד השני.
על פי המחקרים שמופיעים בפרסום מתוך הספר החדש שלו, מומחים מעריכים יתר על המידה עד כמה הבינו אותם ולא מבחינים כשהם הותירו קהל לומדים מבולבל.
אם מדובר באנשי סמכות (מומחים הם לרוב כאלו), אז גם הלומדים לא ימהרו לשאול שאלות ולהפגין את חוסר ההבנה שלהם בפומבי.
מובן שלא כל המומחות והמומחים הם כאלו, אך היקף התופעה הוא אחת הסיבות הטובות לקיומם של מפתחי למידה ומומחי למידה.
המפגש בין מומחה תוכן למומחה למידה הוא זה שמאפשר בניית תהליך שיבטיח למידה ברורה ולא מעמיסה, הבנייה לוגית של התוכן, שילוב שאלות ואתגרים, חזרה על דגשים מרכזיים ויצירת חוויה ששומרת על לומדים מעורבים וקשובים.
יתרון נוסף בעבודה המשותפת הוא חיסכון בזמן.
מומחי התוכן הם אנשים עסוקים ופיתוח למידה מיטבית דורש זמן והשקעה, ברוב המקרים יהיה נכון יותר לפנות את מירב הזמן של מומחה התוכן לעשייה המקצועית שלו ולאפשר למומחה הלמידה לפתח את התוכן ביחד איתו.
הקישור למאמר המלא כאן
