עצירת האוטומט: מדוע מציאות שמשתנה בבת אחת היא מנוע חזק ללמידה חדשה
עצירת האוטומט: מדוע מציאות שמשתנה בבת אחת היא מנוע חזק ללמידה חדשה
מילים רבות נכתבו על הקושי, המתח והחרדה המלווים ימי שיבוש ואי-ודאות.
אולם, לצד האתגרים הרבים, עבור חלק מאיתנו מסתתרת הזדמנות נדירה המכונה למידה טרנספורמטיבית.
המוח האנושי הוא מכונה משומנת לחיסכון באנרגיה. כשהסביבה צפויה, המוח פועל על בסיס הרגלים שכבר מקודדים אצלו.
במצב זה, אנחנו לא באמת "לומדים", אלא פשוט משכפלים את מה שעבד לנו אתמול.
אבל כשפעולות נעצרות, פרויקטים מוקפאים ושגרות משתנות – דווקא בתוך החלל הזה מתחילים להופיע רגעים של למידה.
חוקרים בתחום הפסיכולוגיה של ההרגלים מראים שכאשר ההקשר משתנה, מנגנוני ההרגלים נחלשים והמוח מגלה שיש לו טעויות בחיזוי.
הרמזים הסביבתיים שהפעילו את ההתנהגות האוטומטית כבר אינם פועלים באותה צורה.
הרגע הזה, של עצירת האוטומט, הוא רגע יקר מבחינה קוגניטיבית.
המערכות הישנות מפנות את מקומן למערכות גמישות יותר ואנחנו הופכים להיות חקרניים יותר כמעט מתוך צורך הישרדותי.
פתאום אנחנו נדרשים לחשוב מחדש על דברים שבעבר עשינו בלי לחשוב.
שבירת רצף החיים יוצרת קו הפרדה חד וברור, עם מרחב מעין "מרחב דגירה" חדש למחשבות שלנו.
ברגע שהרעש של ה"דחוף", אותן משימות שגרתיות שגזלו את כל תשומת הלב שלנו, דועך, נוצר מקום לקשב על מה שבאמת חשוב.
זהו הרגע שבו אנחנו מבררים מחדש את הערכים שלנו: "האם הדרך שבה עבדתי עד כה עדיין רלוונטית לי?"
גם ארגונים מזהים כל מיני "אוטומטים" שאף פעם לא בחנו אותם ומתחילים לברר האם תהליכי העבודה שלהם באמת משרתים אותם, או שהם רק הרגל עקשן.
מחקרים ארגוניים מתקופת הקורונה מראים שעצירה של השגרה מאפשרת גילוי גמישות וחדשנות שאי אפשר היה להעז לחלום עליהם בימים רגילים.
הבירור של "מה עובד לנו טוב" גורם לנו לגלות איפה אנחנו יותר אנושיים, יותר יצירתיים ויותר מהירים ממה שחשבנו.
הנטייה הטבעית שלנו היא לחכות שהסערה תחלוף כדי שנוכל "לחזור לשגרה".
אבל עצירה היא לא רק "הקפאה" של זמן, היא יצירת מרחב ללמידה שלא הייתה מתרחשת לעולם בתנאים אחרים.
אם נדע לנצל את הרגע שבו האוטומט כבוי, נוכל לעדכן את "מערכת ההפעלה" שלנו, אישית וארגונית, וללמוד על עצמנו וההתנהלות שלנו דברים חדשים.
אפשר להתחיל בשאלות פשוטות:
מה מההרגלים שלנו נעצר עכשיו, ואולי לא חייב לחזור?
מה גילינו בתקופה הזו שעובד טוב יותר ממה שחשבנו?
ומה היינו רוצים לקחת איתנו גם כאשר השגרה תחזור?
דרך נוספת היא ליצור רגעים יזומים של עצירה והתבוננות. צוותים יכולים להקדיש זמן קצר לשיחה על מה השתנה, מה למדנו ומה כדאי לשמר. לפעמים עצם השיחה מאפשרת לראות דברים שלא היו גלויים בזמן שהשגרה רצה קדימה.
אפשר גם לנצל תקופות כאלה לניסויים קטנים. כאשר השגרה נשברת, יש יותר לגיטימציה לנסות: דרך אחרת לנהל פגישה, תהליך עבודה חדש או שיתוף פעולה שלא היה מתרחש בשגרה.
הכנו לכם פודקסט, סרטון הסבר, מצגת ואינפוגרפיקה, כולם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נגישה ונוחה.
הקישור למאמרים עדכניים על למידה חדשה בעקבות שיבוש גדול כאן וכאן וכאן
מאמרים עדכניים על למידה ארגונית חדשה בעקבות משבר ושיבוש כאן וכאן
