מה מסביר 70% מכישלונות של תהליכי חניכה?

שינוי דפוסי התנהגות של לומד בתהליך חניכה יתרחש רק אם יגיע לבד לתובנות על השיפור שהוא נדרש לעשות.

דר' ג'ימנז, מומחה למידה ארגונית, מסביר ש- 70% מהטעויות שחונך או מנהל ממשב עושים נובע מכך שהם דיברו במקום שהצד השני ידבר.

הלומד אולי יבין, אבל לא בהכרח ישנה דפוס התנהגות.

מנהלים שיחת חניכה? העדיפו לזמן רפלקציה אישית על המהלכים שלו (self-correction-self reflection ).

אפשר להגיד לנחנך: "לא היית צריך לעשות X אלא Y ".

אפשרות שנייה היא להגיד: "לא היית צריך לעשות את זה אבל אתה יכול להגיע לבד למסקנה מה כן היית צריך לעשות".

הנה כמה דוגמאות לשאלות רפלקטיביות המעודדות תיקון עצמי:

– מה אני רוצה להגיד על מה שקרה?

– מה אני יודע עכשיו על מה שקרה?

– מה אני צריך לדעת עוד על מה שקרה?

– איך אני משיג את המידע הזה?

– איך אני מרגיש כלפי כל זה?

שאלות רפלקטיביות תומכות גם בבניית מנגנון חניכה אישי של הלומד.

בגלל שאנחנו יכולים להיות זמן כה מועט עם הלומד שלנו, מה שאנחנו באמת רוצים, זה שהוא ייקח על עצמו התנהגויות ופעולות גם כאשר החונך לא לידו.

לכן השאלות שחונך רוצה לשאול את הלומד, הן שאלות שחונך היה רוצה שהלומד ישאל את עצמו באופן עצמאי.

שימוש בשיטה כזו יאפשר ללומד לעבוד עם מנגנון שמזין את עצמו.

בפעם הבאה שתתרחש טעות אצל הלומד, רגע אחרי שיגיד לעצמו "אופס עשיתי טעות", הוא ישאל שאלות רפלקטיביות: איך אני מרגיש עם הטעות? איך הטעות השפיעה על אחרים? וכד'.

[כל זה יקרה כמובן רק אם נאמן אותו בהתאם]

במציאות- לחונכים ולמנהלים יש נטייה לענות על השאלות בעצמם.

לכניסה לקישור לחצו כאן