למה אנחנו לא עושים "קצת רעש" על הצלחות שלנו בעבודה?
למה אנחנו לא עושים "קצת רעש" על הצלחות שלנו בעבודה?
לא מעט חסמים פסיכולוגיים מונעים מאיתנו מליצור נראות בקריירה שלנו, על אף שהגברת נראות כזו מובילה להזדמנויות טובות יותר בעבודה, קשרים חדשים, הוקרה ובעיקר אפשרויות ללמידה והתפתחות.
הסופרת והמרצה קוני מלמד, אחת המובילות העולמיות בתחום הלמידה הארגונית, מנתחת בסדרת מאמרים שפרסמה, את החסמים הפנימיים שמונעים מאיתנו נראות ראויה, גם כשעשינו עבודה טובה. היא מסבירה שהחסמים הללו עלולים לפגוע במוטיבציה, ברווחה האישית, ואפילו בעצם הרצון שלנו להישאר בתפקיד הנוכחי.
לא רק שכדאי לכולנו לנו לעשות עבודה פנימית לחיזוק הנראות, גם הארגונים עצמם צריכים ויכולים לתמוך בנראות של עובדיהם באמצעות תוכניות פיתוח מקצועיות ותמיכה, וכך לשמור עליהם ולפתח אותם מקצועית ואישית.
הנה 3 חסמים לדוגמה מתוך המאמר, והצעות להתמודדות ופתרון עימם:
- סינדרום המתחזה
סינדרום המתחזה מתאר את תחושת הספק העצמי המתמשך והפחד שתיכף יגלו שאנחנו "פייק", למרות שיש הוכחות אובייקטיביות לכישורים והישגים.
התסמונת גורמת לנו להפחית נראות ובעצם מונעת מאיתנו לצמוח אל הפוטנציאל שלנו.
אז מה עושים?
- 🪜מבינים שזו תופעה נורמלית ורווחת, בעיקר בהתמודדויות חדשות ומאתגרות בקריירה.
- 🪜מדברים על זה בקול רם עם אחרים, מפחיתים תחושת בדידות ומקבלים קצת משוב ושיקוף מגורמים יותר אובייקטיביים.
- 🪜בוחנים שימוש בכלי אימון אישי או קבוצתי שייסעו לחיזוק המודעות העצמית שלנו, הן לחוזקות והן לנקודות התורפה, כדי שלא נמציא לעצמנו צרות שלא קיימות.
- 2. רתיעה ממוחצנות
בין אם ההערכה העצמית שלנו גבוהה או נמוכה, חלקנו חשים שכל ביטוי של מוחצנות הוא מסוכן, לא אותנטי ועלול להרחיק אותנו מהזדמנויות חדשות בגלל האופן שבו ניתפס. ע"פ הערכות שונות, כ- 30% מאיתנו מופנמים ומתקשים "לעשות קצת רעש" על הצלחות שלנו בעבודה.
אבל נראות לא חייבת להיות נרקיסיסטיות.
מה עושים?
- 🪜חושבים על הביטוי החיצוני שלנו כתרומה או שיתוף ערך ולא כ"קידום עצמי".
- 🪜מבליטים גם את עבודתם של אחרים שעבדו איתנו ולא רק את העשייה שלנו.
- 🪜יוצרים נראות של העשייה שלנו דרך למידה ונתינה לאחרים, לא כהצגה בלבד.
- 🪜 משתמשים בהומור עצמי- דרך קלילה להכיר בהישגים מבלי להצטייר כמתנשא.
3. העדר אסטרטגיית קריירה
רבים מאיתנו לא אוחזים בחשיבה מתפתחת (growth mindset) לגבי הקריירה שלנו ולא מאמינים שאפשר לפתח אוד ועוד יכולות באמצעות מאמץ, למידה והתמדה.
במצב כזה, בהכרח נהיה פחות מעורבים ולא נשתף ביוזמות שמגבירות נראות.
מה עושים?
כותבים לעצמנו ייעוד אישי, בוחרים דרכי נראות שבהם אנחנו חשים אותנטיות
- 🪜מעלים את המודעות לאיך אנחנו מתייחסים להתפתחות הקריירה שלנו, והאם אנחנו מרבים ב"דיבור עצמי מגביל" כמו – "זה אני לא יכול", "זה בלתי אפשרי עבורי" וכד'.
- 🪜 כותבים לעצמנו את הערכים והייעוד האישי שלנו, מחזקים את תחושת המשמעות האישית שלנו בעבודה, באופן שמאפשר לנו להגביר פתיחות לשינוי.
- 🪜 לומדים דברים חדשים, מבטיחים לעצמנו תחושת התפתחות, ובכך מגדילים את הביטחון שלנו להראות ולדבר על היכולות הקיימות וההישגים שכבר השגנו.
המאמר כאמור מנתח עוד חסמים ומציע עוד פתרונות ודרכי פעולה, אך המכנה המשותף לכולם הוא עצם ההכרה בכך שיש חסמים פסיכולוגיים שעשויים לגרום לנו להסס לשתף בעשייה ובהצלחות שלנו בעבודה.
זיהוי הדפוסים האלו הוא הצעד הראשון להתגבר עליהם. זה חשוב לא רק על מנת לשפר את הביטחון העצמי שלנו, אלא כדי להפוך את הנראות המקצועית שלנו לכלי להתקדמות, התפתחות וצמיחה מקצועית ואישית.
הכנו לכם סרטון וידאו כאן ופודקסט כאן, שניהם מג'ונרטים בעברית ומאפשרים העמקה נוחה ונגישה
הקישור למאמר המקורי כאן
